פתאום הבנתי שזו התקשורת.
בהתקרב הכיפור הזה, בעודי מפשפשת בשק השנה הישנה ושולפת ממנו צלקות, כעסים, היעלבויות ופגיעות, ובעודי סורקת סליחות שעליי לבקש וכאלו שעליי לתת יחד עם כאלו שאולי שכחתי, פתאום הבנתי שיכול להיות שאנשים צודקים וכנראה שבאמת התקשורת אשמה.
כי ברוב הפעמים אנחנו נפגעים או פוגעים בלי שהתכוונו.
ברוב הפעמים הפגיעה היא משום שנאמרו דברים שלא לגמרי הובנו או בגלל איך שנאמרו או בגלל מי ששמע אותם ופירש לא נכון, וכל זה יצר מערבולת של רגשות.
× × ×
אני מאמינה שאנשים הם לא רעים. אמנם יש כמה שהם כן רעים, אבל רוב האנשים רוצים להיות טובים ורוצים לחשוב על עצמם שהם טובים.
אבל אנחנו פוגעים ונפגעים כל הזמן. לעתים בקטנה, לעתים, במיוחד כשזה ממישהו שחשוב לנו, הפגיעה יכולה להיות הרבה יותר קשה.
רוב הפעמים אנחנו נפגעים פשוט כי אנחנו קצת אחרים זה מזה. כל אחד מאיתנו הוא קצת אחר. כל משפחה יש לה סוג תקשורת אחרת. יש מי שבביתו אמרו הכל בפנים, ויש מי שבביתו הלכו על ביצים.
יש משפחות שבהן מותר להעביר ביקורת ויש כאלה שביקורת הועברה רק ברמזים ממש דקים שדורשים חוקר פרטי כדי להבין.
יש מי שרגיל שאומרים עליו דברים, ומי שלא רגיל שמישהו מדבר עליו.
יש מי שמתעניין תמיד בחיי אחרים, ויש מי שממש לא אוהב שנכנסים לו לחיים.
יש מי שרוצה שישאלו אותו, ויש מי שרואה בשאלות חדירה לפרטיות שלו.
וכך אנחנו חיים בתוך אינספור הבדלים בפרשנויות, קצרים בתקשורת, אי־הבנות, דריכה על אצבעות.
אנחנו אומרים משהו שאם היינו אומרים לאחותנו, היא היתה צוחקת, אבל אדם אחר נפגע. אנחנו אומרים משהו שאם בן הזוג שלנו היה אומר לנו, היינו מרגישים שאכפת לו, ואם אנחנו אומרים אותו לחברה, היא חווה פגיעה.
רוב הפגיעות שנפגענו, ורוב הפגיעות שפגענו, לב החטא שממנו הן הגיעו, הוא קצר בתקשורת.
וזו רק אי־הבנה.
× × ×
הכוונות של אנשים עטופות בהרבה מילים. והמילים האלה עוברות לפעמים דרך ארוכה עד שהן מגיעות אלינו. ולפעמים אנחנו בכלל נפגעים ממידע שעבר כמה גלגולים לפני שהוא הונח לפתחנו.
וכל גלגול שינה בו משהו, הוסיף או תיבל אותו.
לפעמים עשה את זה מישהו שכוונתו היתה טובה. לפעמים עם כוונה פחות טובה.
× × ×
אך דברים לא חייבים לעבור דרך סוכן כדי לקבל עיוות. לעתים גם בשיח בין אדם לחברו (ואשה לרעותה) עלול להיווצר שיבוש.
אפילו אוהבים רבים לפעמים. אפילו את והוא, שיודעים שאתם באמת זה למען זה באש ובמים, יכולים לפעמים להגיד מילה שתובן לא נכון. להביע טענה שתפתח פצע ישן.
והרי לא התכוונתם לפגוע, אתם אוהבים את השני. נכון שרציתם להסביר משהו, שהיה חשוב לכם להגיד ולא יכולתם לשתוק יותר. אבל לא התכוונתם לפגוע.
ופגעתם.
× × ×
לפעמים זו בחירת מילה לא נכונה או משפט גרוע. לפעמים זו אמירה שממנה ניתן להבין שאתם מעבירים ביקורת קשה מדי. לעתים יוצא לכם מתנשא, מעליב, פוגעני, בלי שהתכוונתם. לעתים רק כי היה לכם לא נעים והסתבכו לכם המילים.
× × ×
לעתים העברתם מידע שלא ידעתם שהוא סודי, בעיקר מקרים שבהם העברתם מידע מצד א' לצד שהוא לא רצה שזה יעבור אליו.
× × ×
כל הנ"ל, ה-כ-ל, נכנס לתחום הקצר בתקשורת.
× × ×
יש כמובן את היוצאים מן הכלל הזה, ואלה הפגיעות שנעשו בכוונה.
כשבכוונה לקחנו (או לקחו לנו) משהו, או מישהו, מתוך חייהם אל חיינו.
זה יכול להיות חפץ שלהם, עבודה שלהם או אדם קרוב אליהם (למשל אם התחתנו עם הבן/אקס/חבר שלהם) או כשבכוונה פעלנו נגדם (במטרה לקבל או לקחת מהם את החפץ, העבודה או האדם).
עם השנים למדתי שאנשים, גם כשהם חומדים דברים של אחרים, הם לא מרושעים.
הם עושים את זה לא מרצון לפגוע באחר, אלא מתוך השתלשלות אירועים של החיים שלהם.
הם בטוחים שפשוט הגיע התור שלהם.
הם חושבים שמגיע להם לא פחות (והם הרבה פעמים צודקים). הם חושבים שאין צדק, ואם זה היה הפוך היו עושים גם להם את זה (וגם בזה הם צודקים) או שהם פשוט מאמינים שחייהם לא יהיו חיים ללא אותו חפץ, עבודה או אדם.
הרבה פעמים זו אפילו חברות אמת או אהבת אמת.
אבל מעטים הם המקרים האלה.
× × ×
ועוד יוצא מן הכלל הוא נשוא התקשורת שבין האדם למה שמכנים ביום הזה: המקום.
תקשורת זו עם המקום שונה בין אדם לאדם, כל אדם ואמונתו, הדיאלוג שהוא יצר בשיח עם אלוהיו. אם זה בבית כנסת או בבית, עם עצמו או בחברותא.
לא תמיד תפילתנו נענית. זה חלק מהקושי הגדול. ההבנה שלא נבין.
× × ×
יום כיפור היום.
יש סליחות שנבקש, ויש סליחות שיבקשו מאיתנו.
ואולי לקראת השנה הקרובה חשוב שננסה כולנו לזכור שזו התקשורת שבה היה קצר. ושלא הבנו בדיוק. ונשאל בפעם הבאה רגע לפני שאנחנו נעלבים. רגע לפני שאנחנו נפגעים.
× × ×
רוב האנשים לא מנסים לפגוע.
ואם פגעתי, אז סליחה.
