שנה עברה, שנה באה. ונדמה שכל שנה עוברת יותר מהר מהקודמת. ואני כמו מביטה מתוך רכבת שמזמן יצאה מהתחנה, רואה את השנים שעוברות, ונדמה שמשנה לשנה היא מאיצה, הרכבת, ודוהרת יותר ויותר מהר, וכל המראות בחוץ מיטשטשים, ואני רוצה לבקש שתאט קצת. רגע. זה מהר מדי.
ואני חושבת על השנים הקודמות, על כל כך הרבה שנים שציפיתי שתבוא כבר השנה הבאה. שאהיה בשלב הבא. שנים שבהן הסקרנות האיצה בי לראות כבר מה יקרה לי. ורציתי להיות אחרי.
1 צפייה בגלריה
כל פעם שמשהו התחיל כבר רציתי לראות את ההמשך | צילום: ליהיא לפיד
כל פעם שמשהו התחיל כבר רציתי לראות את ההמשך | צילום: ליהיא לפיד
כל פעם שמשהו התחיל כבר רציתי לראות את ההמשך | צילום: ליהיא לפיד
כשהייתי ילדה רציתי לגדול ולהבין מה המבוגרים אומרים. ואז רציתי לסיים את השנה ושיהיה כבר חופש גדול. ואז רציתי שדניאל מהכיתה השנייה יסתכל עליי.
והוא בחר בגלית. וחיכיתי שזה יכאב קצת פחות.
וקצת גדלתי והבנתי יותר ורציתי שתבוא אהבה אמיתית. רצינית ובוגרת.
ואז חשבתי שההוא הוא האחד, וזה לא בדיוק היה ככה, ונסדק לי הלב, וגם לו קצת. וחיכיתי ששנינו נהיה כבר אחרי.
ואז הכרתי את האיש שידעתי שהוא אהבת חיי. ורציתי שרק נהיה יחד. וזכיתי. והייתי מאושרת.
ואז רציתי שנתקדם, שנגור יחד. ואז, כשמצאנו ספה משומשת, והמוביל העלה אותה לדירה השכורה בקומה הגבוהה בלי המעלית, וגמרנו לצבוע את הקירות, אז אפילו שהייתי ממש צעירה כבר רציתי להיות בשלב הבא.
רציתי כבר להיות בטוחה שהוא שלי באמת ולעולמים. וחיכיתי שהוא כבר יציע לי להתחתן. וזה לקח קצת זמן (לא המון, אבל לא היתה לי סבלנות), אז עזרתי לו להציע לי. ואז חיכיתי לחתונה. לראות כבר איזו שמלה ואיך זה ירגיש להיות נשואה.
ואז רציתי ילדים. רציתי כבר להרגיש את האהבה הענקית הזאת שדיברו עליה כל כך. וזה לקח זמן. וזה היה פחות פשוט ממה שחשבתי. ובכיתי כשלא הצליח, ודאגתי נורא.
ואז חיכיתי שוב לאולטרסאונד. וכששמעתי בפעם הראשונה את פעימות הלב של החיים שהתחילו בתוכי התרגשתי כמו שאי אפשר להסביר. ורק רציתי שהכל יהיה בסדר. והתפללתי שיהיה בסדר. וחיכיתי כבר שיעברו החודשים והוא יצא ואני אכיר אותו. את הילד שלי.
וליטפתי את הבטן. ואז הוא נולד. והוא בכה בלילות ורציתי שהוא רק יישן כבר לילה שלם ואני גם. זה ייקח טיפה זמן, אמרו לי. ורציתי שהזמן הזה יעבור.
ובינתיים כבר הייתי שוב בהריון. ודאגתי אם אני אסתדר עם שניהם. ורציתי כבר שאחותו תצא ואני אכיר אותה ואני אבין איך זה עם שניים. וזה היה קשה. ו
הייתי עייפה ועם עיגולים שחורים מתחת לעיניים (שנשארו עד היום, ועם השנים למדתי לשים קונסילר) ורק רציתי כבר שהם קצת יגדלו ויהיה יותר קל.
ואז הם קצת גדלו, ולא תמיד היה קל. ממש לא. ואז גילינו שיעלי צריכה עזרה מיוחדת. והלב שלי התרסק. ורק רציתי שהיא תגדל ואני אגלה שהכל בסדר. כי רציתי כבר להיות אחרי. וגיליתי שלא הכל יהיה בסדר. ועשיתי הכל ורק רציתי לדעת איך היא תהיה.
ואז הם טיפה גדלו, הילדים, ואני רציתי גם לעצמי. רציתי לעשות, להגשים, להתקדם. והתחלתי לכתוב. ורציתי כבר שהספר יצא ואני אראה איך מקבלים אותו.
ואז יאיר החליט ללכת לפוליטיקה, והייתי סקרנית לראות מה יהיה ואיך. ואז גיליתי את הקושי של העולם הזה ושוב רציתי לדעת מה יהיה הלאה.
וככה כל שנה רדפה את האחרת. וכל שנה עברה מהר מהקודמת.
כי כל פעם שמשהו התחיל כבר רציתי לראות את ההמשך.
× × ×
"כדור בדולח", אמרתי פעם כשהוא שאל אותי מה הכי הייתי רוצה. "כדור בדולח שבו אוכל לראות מה יהיה. ואוכל להיות רגועה". שאדע מה סוף הסיפור ולא אדאג כל כך.
× × ×
והנה מתחילה לה עוד שנה.
ואני רק רוצה דבר אחד השנה. שהזמן יעבור פחות מהר. שהרכבת תאט ואולי אפילו תעצור קצת בתחנה.
אני רוצה ליהנות מהרגע הזה. לא לחשוב על מה יהיה ולא לדאוג.
לא לחכות למחר אלא לזכור ליהנות מעכשיו.
שהוריי יהיו בריאים ויהיה להם כוח. שאני אמצא זמן להיות עם אחותי ועם כל המשפחה המורחבת (אוהבת אתכם המון). שאני והחברות נצא ונצחק. שנדבר פחות על מה מרגיז ונדבר יותר על מה שמשמח. ושלא נשכח לרקוד יותר.
שאני אדע בסוף כל יום שחייתי אותו. שחייתי נכון. שהוא לא סתם עבר.
שבכל יום אדע שאמרתי מילה טובה למישהו. שהושטתי יד. בכלל, שאעשה דברים טובים. דברים שעושים טוב לאחרים. עם השנים למדתי שזה הכי ממלא את הלב.
שאשמח את אהוביי. שאהיה קשובה אליהם וארגיש כשהם צריכים. ושאדע לשחרר כשהם רוצים קצת להתרחק. לקחת את הזמן לעצמם. לזכור לכבד את זה.
שלא אעלב. זה מיותר. שאזכור שמי שרוצה לפגוע בי לא שווה שאפגע ממנו. ומי שאוהב אותי בטוח לא התכוון.
שלא אתעסק ברע. זה מרעיל את הנשמה.
שאפתיע את עצמי. שאחת לכמה זמן אנסה להגשים משהו שחלמתי לעשות.
שלא אתבייש לבקש. לבקש עזרה, לבקש טובה, לבקש חיבוק ומילה מחזקת.
השנים עוברות, ואני מתחילה להבין שאין לי את כל הזמן שבעולם.
אז שנה חדשה יקרה, ברוכה הבאה. אני לא מתכוננת לתת לך לעוף ולעבור ולא לחכות שתעברי. אני מתכוננת ליהנות מכל רגע שלך. אז אנחנו מאטות את הקצת עכשיו, את ואני.
את שנה חדשה, ואני כבר לא כל כך, אז עכשיו אני מנהלת את העניינים.
ברוכה הבאה לך. אני מתכוננת לעשות אותך ממש טובה.