החיים של ר' נוחים. יש לה כסף, עבודה שהיא אוהבת ובית יפה ומרווח ללא משכנתא. שני הילדים כבר לא זקוקים לעזרתה, הם גדולים ומתגוררים מחוץ לבית, וגם בעלה, לדבריה, הוא איש נוח ותומך.
אבל חיי הנישואין נרדמו לה והיא איבדה עניין. התשוקה מתה מזמן וגם בפרפרי האהבה קשה לה להיזכר.
פעם אחר פעם היא שואלת את עצמה למה היא בכל זאת נשארת. למה היא לא מסוגלת ולא רוצה לעשות שינוי.
"נוח לי להתלונן ולקטר, ואחרי זה לחזור לבית המפנק, לנסוע לחו"ל, לקנות לעצמי מה שבא לי", היא אמרה לי. "לפעמים אני חולמת על החבר הראשון שהיה לי, או על איזה מאהב. אבל אז אני שוב נזכרת בחיים המרופדים ועל הביטחון שיש לי, ונראה לי שיהיה מטורף לוותר על כל זה. כי מאהבים וסוסים לבנים אין בחיים האמיתיים".
שאלתי אותה מדוע היא הגיעה דווקא עכשיו. היא השיבה שאותות הגיל מסמנים לה את השינויים. לעיתים מכאובי הגוף הופכים גם למכאוב קטן בלב. לתחושה שמשהו חסר מבפנים ולא מתמלא.
נשמע שיש לך הכל, אבל את לא מרוצה, אמרתי לה.
"יש לי בעל שמעריץ אותי", היא סיפרה, "בכל פעם שהוא אומר לי מילים טובות אני מתכווצת באי נוחות, וגם לא טורחת להחזיר לו באותה מידה. החיים שחקו אותנו. כבר אין בי את אותה האהבה כלפיו. נוח לי איתו, אבל הכל צפוי מראש. אפילו הדרך שבה הוא רוצה להתקרב אליי מתרחשת באינטימיות ידועה מראש".
את הטיפול החלה ר' במצב ירוד. היא לא ידעה מה היא רוצה מעצמה ומהזוגיות. את האפשרות לקום ולעזוב היא פסלה. "ואם להישאר, אז לא ככה", היא אמרה.
בתהליך משותף שעברנו הצעתי לה לבחון את הצרכים משני צדי המטבע: גם שלה וגם של בעלה. פירשנו מחדש את האופן שבו היא תופסת את הזוגיות וניסינו לברר איך היא יכולה להוביל את היחסים למקום שבו יהיה לה תפקיד משמעותי.
נתתי לה "שיעורי בית" שיפיחו חיים בזוגיות. למשל, לשלוח הודעות מקרבות במהלך היום שאינן אינפורמטיביות.
ר' הבינה שהיא צריכה לתת לבעלה תחושה שהוא חשוב לה. בהתחלה היא לא הבינה איך זה יועיל לתחושה שלה עצמה, אבל כשניסתה, גילתה שזה מקרב ביניהם.
משימה נוספת שלקחה על עצמה היתה לקיים ביניהם תקשורת פתוחה. כלומר, כשמשהו מפריע לה, היא לא צוברת וצוברת עד שתתפוצץ, אלא אומרת אותו בו במקום, ובצורה עניינית, ללא התפרצויות וכעסים.
אחרי שנים שבהן דברים הצטברו והעיקו, המועקה החלה להשתחרר מעט. זה לא קרה באופן גורף, זה לא שפתאום נולדה סערה, אבל היו ימים שבהם ר' הצליחה לגלות בעצמה ובבעלה רגע חדש, מקרב.
ולפעמים, אם יש רגע, אפילו קטן, סימן שיש סיכוי למצוא רגעים נוספים, דומים לו.
החדשות הטובות הן ש-ר' הרגישה שבכל זאת, למערכת היחסים יש סיכוי. ולא רק בגלל הנוחות שיש בה.
החדשות הפחות משמחות הן, שאין קסמים. ר' יודעת שאם היא תרצה שהקשר יתחזק, היא תצטרך לעבוד בזה.
כי החייאת זוגיות כרוכה בעבודה קשה.
וניצוץ, בעיקר כזה שכבה בעבר ונדלק שוב מחדש, מוכרחים לשמור ולשמר.
כמה טיפים לסופשבוע:
* בררו עם עצמכם מה חסר לכם בזוגיות. בדקו עם בן הזוג מה חסר לו. ואז ערכו יחד "השלמות הדדיות".
* בלי צעקות! דברו בשקט כדי לשמוע את השני ולהבין אותו.
* קבעו דייט שבועי, רק של שניכם. בהיעדר טלוויזיה ומסיחי דעת שונים, תצליחו לדבר באמת, להקשיב באמת ולתקשר.
* עשו משהו נחמד בשביל בן או בת הזוג שלכם. זה יזכיר להם שאתם אוהבים ומעריכים.
שרון בן דור, מטפלת רגשית בשיטת NLP
puni8@walla.com
054-2520015
