עומר הגיע למשרדי לאחר שהתקשר וביקש להיפגש בדחיפות. הוא היה נסער, מבולבל ונראה כמי שחווה סוג של טראומה. עומר החל לספר לי שהוא וקרן נשואים קרוב לעשר שנים, יש להם שני ילדים קטנים, הם מתגוררים במרכז הארץ ושגרת חייהם רגילה לחלוטין.
עומר המשיך וסיפר לי על חייהם המשותפים, הוא תיאר חיי זוגיות מושלמים. כמובן שיש בהם עליות ומורדות - הוא אמר, אבל לסיטואציה שאליה הוא נחשף במקרה יומיים קודם לכן, הוא לא חשב להכין את עצמו. אין תסריט הזוי ומשתק יותר ממה שחוויתי, סיפר בכאב.
עומר תיאר לי את אותו בוקר לפני יומיים. לדבריו, בכל בוקר סביב השעה 07:30, הוא וקרן ושני הילדים יוצאים מהבית. הוא נכנס לרכבו ונוסע לעבודתו, בעוד שקרן מסיעה את שני הילדים לגני הילדים וממשיכה גם כן למקום העבודה שלה, שנמצא במרחק של 15 דקות נסיעה מביתם. שלשום, המשיך עומר לתאר בדרמטיות, היציאה מהבית קצת התעכבה. כולנו קמנו מאוחר ויצאנו מהבית בחופזה. קרן ושני הילדים נכנסו לרכבה ונסעו, אני נכנסתי לרכב שלי, וכאשר התחלתי בנסיעה לאחור לצאת מהחנייה, ראיתי שהכובע של אחד הילדים נפל מהתיק.
לקחתי את הכובע ונסעתי לכיוון הגן של הילד. מרחוק הבחנתי ברכב של קרן, והמתנתי לה לידו. כעבור דקה ראיתי את קרן פוסעת בתחילת השביל המתפתל מהכניסה לגן לכיוון היציאה. במקביל נכנס אחד האבות עם בתו לגן. קרן והאב נפגשו, החליפו מספר מילים, קרן חייכה ולפתע נעמדה ונראתה ממתינה בכניסה לגן.
כעבור שתי דקות, האב יצא והחל לצעוד איתה לכיוון הרחוב. שניהם היו מחויכים. לפתע, כמה מטרים לפני שהגיעו לסוף השביל, האב צבט את קרן בישבנה. היא הופתעה, צחקה והפריחה לעברו נשיקה באוויר עם קריצה, בטרם נפרדו.
עומר סיפר מרוב תדהמה ולחץ, הוא לחץ על דוושת הגז ונעלם מהמקום, עוד לפני שקרן חצתה את הכביש לכיוון רכבה. המשכתי עוד כמה רחובות, הוא ממשיך לתאר, עמדתי בצד הדרך ופשוט לא יכולתי לנשום, לא היה לי אויר... ניסיתי להאמין שהמחזה הזה לא היה אמיתי, אבל מיד התעשתי והבנתי שאני חי בסרט רע... הכי רע שאפשר.
המשכתי בנסיעה, הגעתי לחניית בניין המשרדים שבו אני עובד ופשוט לא יכולתי לצאת מהרכב. התקשרתי למשרד, אמרתי שאיני חש בטוב, וחזרתי הביתה. זה היה היום הכי נורא שחוויתי מאז שהכרתי את קרן. אותו אב בגן, שהפנים שלו מוכרות לי מאירועים בגן, לא יוצא לי מהראש כבר יומיים ברציפות. בערב נפגשתי עם חבר קרוב, פרקתי את כל מה שנאגר בי במהלך היום. הרגשתי שעולמי חרב... האדמה רועדת... ובעצת החבר הגעתי אלייך. אני רוצה להבין ולדעת את כל האמת.
קיבלתי מעומר את כל הפרטים הנדרשים על קרן, על שיגרת היום שלה, ועל הערבים שבהם היא יוצאת מהבית. כעבור שבועיים, לאחר שביצענו מעקב לא רצוף אחר קרן, אכן אומת החשד: קרן מנהלת רומן עם האב מהגן של ילדיהם.
השניים נהגו להיפגש בימי רביעי בשעות הערב, בחניון באחד ממתחמי הבילוי באזור השרון. קרן הייתה עוברת לרכבו של האב, ושניהם היו נוסעים למלונית, לכמה שעות של בילוי אינטימי. בבית קרן סיפרה שהיא מבלה עם חברות.
כאשר עומר קיבל את הדו"ח הסופי, כולל צילומי הווידאו, הוא החליט לשקול את צעדיו, ולא לקבל החלטה ברגע של כעס. הוא ביקש המלצה על עו"ד כדי ללמוד על זכויותיו, במידה ויחליט לפתוח תיק גירושין.
הסיפור מבוסס על מקרה אמיתי. שמות הדמויות, כמו גם פרטים נוספים, שונו בכדי למנוע את חשיפת המעורבים. גולן פנחס, חוקר פרטי, הוא בעל המשרד "ים חקירות".
