טעות: להגיד להם "אל תשחקו באוכל"
רגע, למה? חשוב שילדים יהנו תוך כדי אכילה. אנחנו לא עשינו בועות בתוך המיץ עם הקש? לא ציירנו סמיילי עם הקטשופ?
ואני אומרת: הקציבו לארוחות יותר זמן כדי שהילדים יוכלו לשחק עם האוכל. זה חשוב מכל כך הרבה סיבות: ככה הם לומדים להכיר מרקמים, לומדים לא להיות אסטניסטים ונהנים מהדברים הקטנים והפשוטים.
טעות: להגיד "קיבלת מכה? לא נורא, אתה גיבור"
אבל בשבילו זה כן נורא! למה לעודד ילד להתעלם מהמכה שקיבל? כדי שילמד להתנתק מהרגשות שלו על מנת לרצות את הסביבה?
ואני אומרת: נסו להבין מה הילד מרגיש. אם הוא באמת נבהל או כואב לו, עדיף לומר: "אוי, זה באמת לא נעים ליפול. בוא ניתן נשיקה ונדביק פלסטר".
טעות: לשקר לילדים
כן. בדיקת דם זאת דקירה לא נעימה ביד, אבל יש הורים שבוחרים בפתרון הקל ומבטיחים: לא תרגישו כלום.
ואני אומרת: תכינו אותם מראש. ספרו להם שזאת דקירה קטנה שנמשכת שתי שניות, ובסיומה נעשה יחד משהו כייפי. לספר להם שלא מרגישים כלום - כמו כל יתר השקרים הלבנים, הנוחים ומעגלי הפינות - זאת פגיעה באמינות שלכם מולם.
טעות: לקנות להם כל מה שהם מבקשים
ברור שקניית חפצים היא עוד דרך לפנק ולהראות אהבה. אבל היא לא הדרך העיקרית. סירוב לקנייה הוא דרך טובה להעברת מסר על ערך הכסף ושמירה על החפצים.
ואני אומרת: חשוב להגיד 'לא' לפעמים. גם כשמסרבים, אפשר להסביר: "כבר קנינו השבוע, נדחה לשבוע הבא". והנה הרווחתם גם הצבת גבולות.
טעות: לדבר בגוף שלישי מעל הראש שלהם
מכירים את זה שבאים לקחת את הילד מהגן ושואלים את הגננת כאילו שהוא לא שם: "אז איך היה לו היום? הוא התנהג יפה?".
ואני אומרת: תשאלו את הילד איך היה. לשאלות יש כוח, לפעמים אפילו יותר מאשר לתשובות. אם תהיו ספציפיים בשאלות שלכם, תגיעו למקומות מפתיעים. אם יש משהו שהגננת צריכה לדווח לכם, חכו שהילד לא יהיה נוכח.
טעות: להשוות בין אחים
נכון, הגדול יותר מוצלח ומתנהג יותר יפה, אבל להגיד לילד "למה אתה לא מתנהג כמו אחיך?" פירושו להעביר את המסר: אתה לא מספיק טוב בשבילנו.
ואני אומרת: יש לכם הערה על ההתנהגות? שתהיה ממוקדת: "אתה יודע, היה לי ממש מבאס להעיר לך היום כל כך הרבה פעמים".
טעות: לריב ליד הילדים
אתם מרגישים שאינכם מסוגלים להתאפק ומוכרחים לשחרר קיטור זו מול זו? בזה הרגע שברתם את האחידות ההורית, זו שנותנת לילד תחושה שההורים הם חברים טובים שיודעים להיות רשת הביטחון שלו.
ואני אומרת: תמתינו. ואם כבר רבתם לידם (אין אפס, זה קורה), בבקשה הראו להם דוגמא אישית ותשלימו מולם.
טעות: להכליל תובנות על אוכל
כדי למנוע מהם ג'אנק, אנחנו משמיעים משפטים כמו "ממתקים זה רעל", "פחמימות ריקות זה מיותר" ו"אוכל מטוגן זה זבל".
ואני אומרת: הכל עניין של מידה. כאב בטן חוטפים משוקולד, וגם מפלפלים אדומים, כשמגזימים. אבל שורה אחת של שוקולד לא פוגעת בבריאות ולא מצריכה דיאטן קליני. נסו ללמד אותם שכל דבר שמגיע במידה הוא טוב. כך תאפשרו להם ליהנות מממתק בימי הולדת ומפינוקים קטנים, שמותרים לצד תזונה בריאה.
טעות: להילחץ כשהם לא אוכלים קינואה
כן, ברור שאתם מתבאסים שהם מעדיפים שניצל, אורז ופסטה ולא מוכנים לטעום את הארטישוק הממולא שעליו שקדתם שעות.
ואני אומרת: אל תתבאסו. כל דבר בעתו. ובינתיים, ודאו שהם מקבלים את אבות המזון והקפידו על בדיקות דם תקופתיות. את הקינואה המונבטת אפשר לדחות לשלב מאוחר יותר.
טעות: להגיד להורים שההתנהגות שלהם היא טעות
והנה סייג לסיום: נכון, יש פה נושאים חשובים שמדגישים את חשיבות המסר הנכון לילדים, ועדיין, אתם ההורים שלהם, אתם תחליטו איך לפנות אליהם, איך להתנסח מולם, מה לאפשר ומה לא. תמיד טוב להקשיב לעצות וללמוד מטעויות של אחרים, אבל חשוב לא פחות שתבטחו בהורות שלכם. ובעיקר שתאהבו את הילדים שלכם כפי שהם.
נעמה צובל, יועצת זוגית ומדריכת הורים למתבגרים ולגיל הרך. חפשו אותי בפייסבוק
