מיטל, בת 39. גרושה +2. תמונה מרשימה ללא פנים ברורות. בטן שטוחה. נראית ארוכה.
מתחילים להתכתב. משחיל את השאלון שלי בשיחה.
2 ילדים - מוש. נראים ממש מתוקים. זה turn off אצלי למשהו משמעותי כשאני רואה ילדים לא חמודים.
1.74!
מרוקאית, משכילה, קריירה חביבה, טוב לב ומשפחתיות נוטפים ממנה. יותר מדי תמימות בשיחה אבל זה חמוד.
מספרת לי הכי בטבעיות על קשר ארוך, גרו יחד תקופה והוא עזב יום אחד. קצת נאיבי לספר את זה בצ'ט ראשון, אבל שוב תמימות. חמודה.
עוברים לפייסבוק, תמונות יפות שלה ושל הילדים שלה. מזכירים קצת את שלי, וזה מחמם את הלב.
אפילו תמונה מושלמת שלה בבגד ים.
חוץ מזה, משהו מאוד טהור וטוב יוצא ממנה.
נראית כמו מישהי שחבל לפספס.
קראו גם:
היא בחשש שאני ביקורתי מאוד. מסביר לה שעברתי מספיק ואני מאוד מדויק היום במה שאני מחפש.
היא לא בחורה למשהו זמני, זה ברור לי.
מדברים כמה ימים. התכתבות כאילו אנחנו כבר בזוגיות. לא שגרתי אצלי, אבל משתף פעולה.
בשני אני אוסף אותה מהבית לדייט ראשון. כמו שציפיתי. יפה, גבוהה, מרשימה, בלי איפור, בלי עקבים. מה שרואים זה מה שיש.
נעים לנו ביחד. מחזיק לה את היד. באמצע הדייט מנשק אותה.
אחרי הדייט אחנו מדברים עוד שעתיים בווידאו לתוך הלילה. ואז הודעות לבביות מהבוקר עד הערב. הפורמליות וכללי המשחק הולכים לפח. מנסה לתבל בקצת מתח מיני והיא לא משתפת פעולה ונלחצת.
מתעניינת המון בילדים. חשוב לה שאהיה אבא טוב, גרוש טוב. סקס טוב לא נראה שחשוב לה.
מקלף עוד ועוד, ומסתבר שלא הייתה עם גבר שנה. או יצאה עם גבר שנה. טוב או לא?
מתאמץ ממש. נראית בחורה עם פוטנציאל וממש הסגנון שלי. חמה וביתית, משכילה, גובה, גוף, מראה, שיער.
משהו בשיח נאיבי כל הזמן. בורחת לדבר על ההורים, הילדים, האחים. זה אחלה, אבל שום רמיזה מינית, שום מתח מיני. אנחנו ב-2021, שחרור האישה, מיניות זה פה. לא צריך שלטי חוצות, אבל קצת...
באה אליי לישון. כולי דרוך, מכין ארוחת ערב. היא מגיעה עם פיג'מה, משאירה מברשת שיניים, כפכפים, רוצה מדף. מה נסגר איתך?
נכנסים למיטה, מתמזמזים, מושך לכיוון והיא נסגרת. היא באה לישון על אמת. אומר את מה שיש לי, אבל בולע את הרוק.
אחרי יומיים היא שוב מגיעה. נוסעים לארוחת ערב. נינוחים, מדברים.
חוזרים אליי. נכנסים למיטה, והיא מכונסת בעצמה. מנשק אותה ונוגע בה לאט לאט. היא מנסה להשתחרר אבל זה לא ממש מצליח.
פתאום היא אומרת שהיא רוצה הביתה. יורדת לאוטו, נוסעת, מתקשרת אליי מהדרך ומדברת איתי כאילו לא קרה כלום. מה קורה איתה?
בערב היא שוב אצלי. מספרת לי שהיא סובלת מחרדות. אני סבלני ומכיל כמה שאני יכול, אבל זה מתחיל לעייף אותי. לא ברור אם אני אדיש או מותש, אבל ממשיך לנסות. מחמאות. ממי שלי. מדהימה שאת. וכו'.
בשבת היא מגיעה ונעמדת במטבח. אני שואל אותה למה זה חשוב עכשיו, אבל היא בשלה. מבשלת, מעמידה לי סיר.
זה מקסים, אבל תהיי אישה במיטה קודם.
כשהיא הולכת אני קצת מתוסכל. מרגיש שהאינטראקציה איתה מעייפת אותי. למה אני מתאמץ כל לך? זה לא שווה אם אין דינמיקה טובה. היא מספרת לי על סבתא שלה ודודה שלה ואני מתגרד משעמום. מפתח קצת אדישות אליה.
בראשון בבוקר אני מקבל מגילת נזיפה ארוכה שאכפת לי רק מסקס. איך אם דיברנו על סקס פחות מעשר דקות בשבועיים?
היא מצפה שאתחנף ואלחם עליה, אבל אני בתוכי כבר ויתרתי. אני מנסה לשקף לה בכנות כמה היא א-מינית. ממש מתוך הסרט "איך לאבד בחור בעשרה ימים".
היא נעלבת ואני מאחל לה בהצלחה.
בערב היא ממשיכה לתקוף. אבל אני כבר לא שם. פרידה בהתכתבות צורמת. לא אוהב, אבל נאמן לעצמי ולאמת שלי.
נותן לי קצת פרופורציה בין מה שיפה בתיאוריה - אישה ביתית יפה ומשפחתית, למה שאני צריך היום - אישה מינית, שנונה ונבונה ואולי משפחתית כבונוס.
אחרי שנים שראיתי זוגיות כמשהו שצריך להפוך למשפחה יום אחד, זה התרחק ממני.
הוציאה לי את החשק לזוגיות. בטווח הקרוב לפחות.
