לקראת הקיץ תמיד יש לי מוטיבציה לעשות דיאטה אבל רוב הזמן המוטיבציה לא מספיקה ואני נשבר.
יש לי לקוח, רב מאוד חשוב, שכולם מתקשרים להתייעץ איתו ולקבל ממנו ברכות.
אנשים מבקשים שייתן להם עצות ומה לעשות – אם זה בעיות פרנסה, זוגיות, משפחה, ואפילו דברים שאני לא הייתי מעז לשאול, כמו למשל, האישה שביקשה שהכלב שלה יגיע לגן עדן ומה היא צריכה לעשות בשביל זה.
קראו גם:
כשהסעתי את הרב לאחד השיעורים מחוץ לעיר, אמרתי לו: "כבוד הרב אני רוצה להתייעץ איתך. אני מנסה לעשות דיאטה כבר שנים וכל הזמן נשבר. תגיד לי, מה אני צריך לעשות כדי שהדיאטה תצליח?".
אמר לי הרב: "תפסיק לאכול בשר, לחם ומתוק".
אמרתי לרב: "לא אומרים לאדם לעשות משהו שהוא לא יכול לעמוד בו".
אמר הרב: "תפסיק עם הלחם הלבן והשתייה המתוקה".
עניתי לו: "ניסיתי, הרב. זה לא הולך לי, אני נשבר".
הרב חשב ולרגע ושאל: "מה אתה אוהב לאכול?".
מיד עניתי: "שווארמה בלאפה, ספגטי, שניצל".
ואז הרב אמר: "טוב, תשמע, כשאתה קונה לאפה עם שווארמה, את השליש שנשאר בסוף אל תאכל. ככה, אחרי חודש, תראה תוצאות".
"אבל הרב", ניסיתי למחות, "החלק האחרון של השווארמה הוא הכי טעים. יש שם את כל הג׳וס".
"אם אתה רוצה לרזות ולהצליח", אמר הרב, "תעשה מה שאני אומר לך. ואני מברך אותך שתצליח".
הרגשתי שהרב נתן לי כוחות. ביום שלמחרת הלכתי לשווארמיה, ביקשתי לאפה, שווארמה, חומוס וחריף בלי סלט (שיהיה מקום לשווארמה).
התחלתי לאכול והיה לי ממש טעים.
כשהגעתי לחלק האחרון, פתאום ראיתי בראש שלי את הרב, אומר לי, אל תאכל יותר. תזרוק את הלאפה.
ישר זרקתי את החלק שנשאר לפח והלכתי לרכב, אבל עדין הייתי רעב.
התבאסתי מאוד שלא אכלתי את כל הלאפה.
חזרתי לשווארמיה וקניתי עוד מנה.
יש משפט שאומר: עשה לך רב.
כנראה שזה לא הרב שלי, ניחמתי את עצמי.
