ד"ר אולגה ברזילי היא רופאת משפחה מוערכת במרפאת בלפור בראשון לציון. היא למדה רפואה בארץ הולדתה, החלה את עבודתה כאחות ויום אחד בעלה החליט לרשום אותה לבחינת הרישוי ברפואה. בלי מאמץ היא עברה את המבחן בהצלחה. בניגוד לרופאים אחרים, ד"ר ברזילי החלה בגיל מאוחר יחסית את העיסוק ברפואת משפחה - ולא מצטערת לרגע. "בלי התמיכה של המשפחה לא יכולתי להגיע למקצוע הזה", היא מספרת.

1 צפייה בגלריה
ד"ר אולגה ברזילי
ד"ר אולגה ברזילי
ד"ר אולגה ברזילי
(צילום: כללית)

איך הגעת לתחום הזה?
"התחלתי ללמוד בזכות חמותי, שנתנה לי אור ירוק לצאת לדרך ואמרה לי שכדאי ללכת לרפואה כי אני מתאימה לזה. בנוסף, הגעתי לתחום גם בזכות סבתא שלי שגידלה אותי. היא היתה מקורבת לרפואה, היתה עוזרת רופא במלחמת העולם השנייה בשנת 1941באוקראינה".
האם יש לך רקע משפחתי בתחום שבו את עוסקת?
"התחלתי בגיל 46 לעסוק ברפואה בארץ, שזה נחשב גיל מאוחר יחסית. בעלי דירבן אותי לעבור את מבחן הרישוי ברפואה ומאז אני עוסקת בזה".
מה גרם לך דווקא עכשיו, בגיל מאוחר, להתחיל לעסוק בתחום?
"כעקרון רציתי להגשים חלום שלי ושל אמא שלי. אימי רצתה שאני אהיה רופאה בארץ ולא אתעסק במשהו אחר. השקיעו בי בילדותי ועכשיו הרגשתי צורך להחזיר. מוסר ההשכל שלי הוא שלא צריך לפחד לעשות שינויים בחיים, לפעמים צריך להעז".
מה הדברים שהכי חשובים לך בעבודה?
"בחרתי ברפואת משפחה כי זה טיפול בדורות. אני מטפלת גם בילדים, גם בהורים, גם בסבים וסבתות. זה התייחסות שונה. כשמישהו מגיע אני כבר יודעת מהיכן הוא מגיע. אני אוהבת תקשורת, אוהבת לשוחח וזה מאוד חשוב ברפואת משפחה. צריך גם סבלנות ורוגע ויש לי את זה. יש פה אוכלוסיה מאוד מבוגרת, אני אוהבת את התחום הגריאטרי, זה מתאים לי.
שתפי אותנו בסיפור מעניין שקרה לך?
"יש לי מטופלת שכל הזמן נסעה למיון ולבתי חולים ואף אחד לא יכול היה לאבחן אותה. היא הגיעה יום אחד למרפאה וגיליתי משהו שעוד לא בוצע, לא נעשה בירור. לאחר מכן עלינו על אבחנה מסויימת ומאז היא מטופלת".
מה ייחודי בתחום שלך, במקצוע שלך? היית ממליצה עליו לצעירים שמתלבטים?
"בהחלט כן. רפואת משפחה זה תחום מאוד חשוב למי שאוהב את זה, גם צעירים יכולים להנות מהעיסוק הזה. מדובר בתחום רחב מאוד, אנחנו מתעסקים בכל התחומים כמו כירורגיה, אורתופדיה, מחלות זיהומיות, מחלות פנימיות, עיניים. יש הכל מהכל".
כיצד את משלבת כיום את חיי המשפחה שלך עם המקצוע?
"בלי תמיכה לא יכולתי להגיע לכלום ולא יכולתי לשלב את העבודה עם המשפחה. לשמחתי כולם תומכים בי: בעלי, הבן שלי, הכלה, אמא שלי והנכדה בת ה-13".
במה את הכי גאה בעבודה שלך?
"אני גאה שבגיל לא צעיר הצלחתי לסיים את ההתמחות בהצלחה, שהגשמתי את החלומות של האנשים שנמצאים לידי וגם חלום עצמי".
ספרי 2 דברים שלא יודעים עלייך.
1. למדתי מוזיקה 7 שנים, גם ניגנתי בפסנתר.
2. אני אוהבת גם את התחום של פסיכיאטריה, אני אוהבת לטפל ולתת עזרה לאנשים עם מוגבלויות.