ילנה שובין, בת 56, נשואה+3, מנהלת סיעוד במרפאת "יבנה הירוקה"- מרפאה ראשונית, מתגוררת באשקלון
שובין החלה לעבוד בשירותי בריאות כללית בשיא תקופת הקורונה, חיסנה אלפי אנשים ומאז סייעה לאנשים רבים ומרגישה סיפוק רב בעבודה. הכירו את מנהלת הסיעוד ילנה שובין.
איך הגעת לתחום הזה?
"מגיל קטן ראיתי את אמא שלי -רופאת ילדים המטפלת בילדים בכל הגילאים, נותנת יחס חם ואכפתי לילדים והוריהם, מקצועית ואנושית בו זמנית, רגישה לצרכי האנשים הזקוקים לעזרה. כנראה נחשפתי לזה בגיל צעיר וזה השפיע עלי. כבר בסיום בית הספר הודעתי להוריי שקיבלתי החלטה להיות אחות. אמי הגיבה שבחרתי במקצוע לא קל, מורכב, קשה נפשית וניסתה לשכנע אותי לשנות את החלטתי. אמרתי לה:" אמא, זה מה שאני אוהבת...". קיבלתי ברכה לדרכי מהוריי ויצאתי להגשים את חלומי".
ספרי על אירוע שהשפיע עלייך במהלך העבודה.
"אני רוצה לחלוק חוויה שהשפיעה עליי באופן משמעותי. התקבלתי לעבוד בקופת חולים כללית מלפני כשנתיים - בדיוק בתקופת מגפת קורונה. זו הייתה תקופה מאתגרת. הרבה אנשים חלו במחלה החדשה, חלק מהאנשים נפטרו מהמחלה הלא מוכרת לעולם. חיכינו בקוצר רוח שיגיע לארץ החיסון הראשון נגד המחלה. ביום שקיבלנו את החיסונים, באופן מיידי, בלי שום התלבטות הצטרפתי לצוות המחסן.
"עבדנו עד 15 שעות ביממה כדי לחסן כמה שיותר אנשים על מנת להגן עליהם בפני המחלה. חשוב לי לציין כי תקופה זו הייתה מאתגרת, אך היא תרמה לי באופן אישי סיפוק מקצועי ורגשי ענק. כמה מילות תודה והערכה שמענו מאנשים! התרגשתי כל פעם מחדש, הייתי מודעת לחשיבות של המלחמה נגד מגפת הקורונה כדי להגן על אנשים. חיסנו אלפי אנשים ושכיחות המחלה התחילה לרדת. זה נתן לי ערך עצמי גבוה והעצים עבורי את חשיבות העבודה שלי כאחות".
מה הדברים הכי חשובים בעבודה שלך?
"בעבודה היום-יומית שלי אני נהנית מהאינטראקציה עם אנשים: אוהבת לחייך לאנשים והאנשים מחייכים אליי בחזרה, לברך אותם ולאחל לכל אחד ואחת יום נפלא ובריאות שלמה. אני מקבלת סיפוק ענק ממילים פשוטות שאני שומעת מהמבוטחים שלנו: "תודה, אחות, עזרת לי מאוד!" המילים האלה מאירות את יומי ונותנות לי הרגשה שאני נמצאת במקום הנכון".
איך את משלבת כיום את חיי המשפחה שלך עם העבודה?
"בעלי אח מוסמך במחלקת מונשמים בבית חולים 'הרצפלד'. לעיתים קרובות אחרי יום עבודה עמוס אנחנו יושבים וחולקים בסיפורים ובחדשות. אנחנו מבינים אחד את השני מחצי מילה כיוון שיש לנו שפה משותפת. זה ברור לנו שבחרנו במקצוע לא קל, במיוחד כשהילדים שלנו היו קטנים. בשלבים מסוימים בקריירה נאלצתי להחליף מקומות עבודה בהתאם לצרכי המשפחה שלי, למשל עזבתי משרה כאחות בבית החולים בה עבדתי במשמרות 24\7 לטובת מרפאה קטנה בה עובדים בשעות היום בלבד".
במה את הכי גאה בעבודה שלך?
"מקצוע הסיעוד מעניק לי תחושת גאווה, שליחות וסיפוק. הוא מאפשר לחוש אמפטיה וחמלה כלפי המטופלים שלי, לגעת פיזית ורגשית באנשים רבים ולעזור לאנשים הזקוקים לכך. לעיתים אני שותפה לרגעי סבל וכאב או שמחה ואושר של מטופלים.
"לסיכום, אני גאה בך שאני מבצעת את תפקידי כאחות, מנהלת מרפאה ובעבר גם כרכזת מקצועית באקדמיה לסיעוד בברזילי על הצד הטוב ביותר. המקצוע שלי לימד אותי להעריך את הדברים הכי חשובים בחיים: בריאות, משפחה, אהבה, תרומה לאחר והכרת תודה".
ספרי 3 דברים שלא יודעים עלייך.
"ראשית, אני סבתא לנכדה בת שנתיים. שנית, אני מאוד אוהבת טיולי טבע. מעבר לכך, אני גם שחקנית כדורעף ומאוד נהנית מזה".
