גלית בן יהושע דואגת לכך שהדור הבא בתחום הסיעוד יהיה עם ידע רב ולא פחות חשוב מזה גם עם רגישות, הבנה וקשב למטופלים. בזכות הניסיון שלה זה אכן קורה.
איך הגעת לתחום הסיעוד? יש לך רקע משפחתי בנושא?
"עבדתי שנה במיון ב'קפלן', הייתי אחות 5 שנים בבתי ספר, ואחות טיפת חלב 20 שנים. לאחר הצבא חיפשתי מקצוע שיתאים ובחרתי ללמוד סיעוד. אין לי רקע משפחתי בנושא, ההורים שלי תמכו בי ועזרו לי במימון הלימודים והמגורים רחוק מהבית בבאר שבע".
מה השפיע על הקריירה שלך כאחות?
"את בית הספר לסיעוד אני זוכרת כחוויה טובה. צוות המורות והמנהלות והמרצים היו מאוד מקצועיים ותומכים. הם השפיעו על דרכי כאחות. במשך כל השנים רכשתי ארגז כלים שמעולם לא מתרוקן. אותנו לימדו גם לנקות את ארונית המטופל ולסדר את המיטה. בצורה הזו למדנו את החשיבות של יחס וכבוד לכל מטופל.
"חשוב לי להזכיר את אמא שלי, שהיתה סומכת ועבדה עם משפחות קשות יום ומורכבות. היא היתה כולה טוב לב ונתינה לאחר. במאי ימלאו שש שנים למותה והיא עדיין משפיעה עלי בכול יום".
ממה את נהנית בתחום העיסוק שלך?
"אני נהנית מאוד להדריך סטודנטים, אחיות ומטופלים. לגדל את הדור החדש בסיעוד. אני אוהבת את ביקורי הבית למרותקים. בביקור בית אפשר לראות ולהבין עולם שלם, לראות את החיים האמיתיים".
מה את לומדת מהמפגש עם המטופלים?
"במפגש עם המטופלים אני לומדת הרבה. כל אדם הוא אחר. צריך לדעת לזהות קושי ולהבין שגם אם מטופל כועס יש כנראה סיבה. העבודה מול המטופלים מצריכה המון סבלנות וסובלנות. צריך לדעת את הרקע התרבותי, המנהגים והצרכים.
"חשוב לי להיות מקצועית יותר כדי לתת מענה. מטופלים רבים שלנו הם אנשים טובים וישרים. אני קוראת להם מלאכים, אני תמיד אומרת להם שבזכותם העולם מאוזן. בזכות היושר והטוב שלהם העולם הוא טוב יותר. המטופלים שלנו יודעים להוקיר תודה ומאוד מרגש ומכבד כאשר משתפים אותי בחייהם האישיים. סיפורים מחיי המשפחה, על נכד שנולד, על חתונה. ההורים, שזוכרים אותי כאחות טיפת חלב, מרגשים כל פעם מחדש".
האם היית ממליצה לצעירים שמתלבטים לעסוק בתחום שלך?
"הייחוד בסיעוד הוא שהוא משלב ידע ועבודה מעשית. כל אלה משולבים באהבה, חמלה, הבנה, פתיחות ויצירתיות. זה מקצוע רחב ידיים שניתן למצוא בו נישות רבות שיתאימו לכל אחד בבתי חולים, קהילה, מכונים פרטיים. זה מקצוע שמשלב אנושיות ורצון להיטיב ולשפר".
איך משתלבת העבודה שלך עם חיי המשפחה?
"העבודה שלי חשובה לי ומהווה חלק נכבד בחיי. פעמים רבות אף היתה במקום הראשון לפני חיי המשפחה. אני יודעת שתרמתי רבות בעבודה. הבת שלי מרפאה בעיסוק ועוסקת אף היא בתחום הבריאות. שתינו אוהבות את תחום הגריאטריה. הבעל שלי והילדים תומכים, היו גם ימים שהגעתי הביתה לאחר יותר מ-12 שעות עבודה.
במה את הכי גאה בעבודתך?
"אני מאוד גאה בעבודה המגוונת שיש לי במרפאה, גאה בצוות הנהדר שעובד איתי יד ביד. אני גאה שיש לי הזכות להדריך סטודנטים, אחיות ומנהלות סיעוד. אני גאה בהדרכה ובידע שאני חולקת עם המטופלים ובסדנאות שאני מארגנת לטובת המטופלים. אני מרגישה שאני בשליחות.
"אני גאה להיות נשואה לאדם שתרם שנים רבות לבטחון המדינה ולהיות אמא לשני ילדים מדהימים שאני רואה בהם את התגשמות חלומותיי".
ספרי לנו משהו שלא כולם יודעים עלייך.
"אין לי סודות, קשה לי לחשוב על דברים שלא יודעים עליי. אנחנו צוות מאוד מגובש במרפאה, חברים וחברות שמכירים אחד את השני וגם את חיי המשפחה. אולי לא כולם יודעים שהייתי בצבא חוקרת מצ"ח ובאמת התלבטתי אחרי הצבא אם ללכת לכיוון חוקרת במשטרה או לימודי סיעוד.
"הדבר השני שלא כולם יודעים עליי הוא שמאוד רציתי ללמוד ארכיאולוגיה, אבל בזמנו אמרו לי שאני צריכה למצוא מקצוע שיפרנס אותי ויהיה בטוח. אני מאוד אוהבת לקרוא את ההיסטוריה העתיקה של העולם ושל עם ישראל ובטוחה שבפנסיה אלמד את התחום".
