השריפה שפרצה ביום חמישי האחרון בשעות הצהריים בגבעות הכורכר בנס ציונה, כילתה כ־150 דונם משמורת הטבע הייחודית, על שלל הצמחייה ובעלי החיים שבה. השריפה פרצה בין היישובים בית עובד, אירוס ונס ציונה, והובילה לפינוי בתים ביישוב אירוס, אך למרבה המזל לא נגרם נזק לרכוש.
למרבה הצער, כרבע מתוך 800 הדונמים של הגן הלאומי נשרפו לחלוטין. מדוברות כיבוי האש נמסר כי הסיבה לשריפה עדיין נמצאת בבדיקה.
לדברי קב"ט העירייה ירון לוי, "חוקר הכיבוי עדיין ללא קביעה חד משמעית, אבל עקב כך שהיו מספר מוקדים באזור ספציפי – יש רושם שהשריפה נגרמה במזיד. העירייה פעלה עם סיום החורף בכל השטחים הפתוחים על פי הנחיות רשות הכבאות ובבקרה שלהם, בכדי למנוע שריפות וסכנה לבתים. במסגרת ההכנות הורחבו שבילי אש וקוצצו עשבים בשטחים נרחבים".
"הטבע משתקם"
"צריך להכיר תודה לכוחות הכיבוי שמהדרום ועד הצפון מתמודדים בימים כאלה של חום עם שריפות", אומר השבוע נאור ירושלמי, סגן ראש עיריית נס ציונה, שאף הקים סיעת 'נס ציונה ירוקה' ונמנה עם מייסדי 'פורום גבעות הכורכר'. "הם מפרפרים וקרועים ומגיעה להם כל התודה. זו עבודה קשה וזה לא מובן מאליו בכלל".
כבר 20 שנה שירושלמי מזוהה עם הנושא הסביבתי, ובמרכז הפעילות הציבורית והפוליטית שלו הוא מקדם את שימור גבעות הכורכר וההגנה עליהן.
בימים האחרונים שוחח ירושלמי עם אקולוגים ועם רשות הטבע והגנים, ויש לו חדשות טובות: "הטבע משקם את עצמו, בתנאי שזה לא חוזר, וזו לא בעיה כרונית. שריפה מסוג כזה שהיא חד־פעמית, שכבר קרתה בגבעות לפני עשור ולפני שני עשורים, הטבע משתקם ממנה. בשנה הבאה הגבעות האלה יוריקו מחדש", מסביר ירושלמי.
אך יש גם חדשות פחות טובות. בעלי החיים האיטיים, לדבריו, מתקשים לשרוד אירוע כזה. "הקמטניים (מין של לטאה), הקיפודים והצבים, שיוצרים חלק מהמגוון הביולוגי, לא יכולים לשרוד כזו שריפה שמקיפה אותם בשניות, להם לוקח יותר זמן להשתקם".
ומה לגבי האירוסים?
"אני לא רוצה להגיד 'למרבה המזל', כי לכל תא שטח יש את המזל שלו. הקצה הדרומי של גבעות הכורכר הוא איזור שבו אין אירוסים. האירוסים מרוכזים במרכז והצפון של אותם 800 דונם. השריפה היתה ברבע הדרומי שלו, שבו יש צמחייה ייחודית אחרת עם מינים נדירים לא מעטים".
למרות שאין אירוסים בשטח שעלה באש, מסביר ירושלמי, הם עלולים להינזק מפני שהם חייבים מרחב אקולוגי כדי שיוכלו לחיות ולהזין את עצמם. "אם הדבורים והפרפרים לא יכולים להעביר חומר ביולוגי ממקום למקום, אז הכל פשוט ימות. חייבים מרחב לא מופר, טבעי, ולכן החלק הדרומי שאין בו את החלקים היפים המצטלמים הוא לא פחות חשוב, ויש בו מינים לא מעטים ונדירים שנשרפו עכשיו".
אנשי הגבעות
ביום שישי הקרוב ייצאו לאיזור השריפה קבוצת 'אנשי הגבעות'. הם יתכנסו בשעה 8:00 בבוקר ויערכו סיור והסברים בנושא גבעות הכורכר, השריפה ותוצאותיה.
"הקבוצה פועלת בעיר כולה והיא עוסקת בהטמעה של חשיבות הגבעות בפעילויות של העירייה ומערכת החינוך הפורמלית והבלתי פורמלית. קבוצת הפעילים עמלה כל השנה וכמובן בעונה הפורחת, כדי לקרב את האנשים ולהדריך אותם", מסביר ירושלמי.
הגן הלאומי מאושר, אך הוא לא הוכרז כגן לאומי, תוכל להסביר היכן הדברים עומדים?
"כדי שיהיה מוכרז צריך לקדם פתרונות לגבי הבעלות על הקרקע. שני שליש השטח בצפון הגן הם בבעלות פרטית, וצריך מנגנון שיוכל לפצות את בעלי הקרקע על רכושם, כי הקרקע הזו, ברגע שתוכרז כגן לאומי, תהפוך להיות גן לאומי של מדינת ישראל. יש כל מיני מחשבות ורעיונות איך אפשר לקדם מהלך כזה, שנמצא בשלבי חשיבה שונים, אבל זו בהחלט מדיניותה של העירייה והעומד בראשה ואנחנו פועלים בנושא הזה יחד. השריפה לא מפריעה לעניין הזה, התהליך כמובן נמשך".
הצבע ארגמן
'גן לאומי גבעות הכורכר' הוא אתר טבע המשתרע על פני 800 דונם בשטח המוניציפלי של נס ציונה. בגבעות הכורכר ריכוזי צמיחה של אירוס הארגמן ואירוס ארץ ישראלי ועוד כ־300 מיני צמחים נוספים. בעונת הפריחה של אירוס הארגמן הגבעות מלאות מטיילים מכל האיזור והן נחשבות למסלול הליכה מועדף על משפחות עם ילדים.
השביל המרכזי בגבעות הכורכר הוא 'שביל שומר הגבעות', והוא מוכשר להולכי רגל ולאופניים. בלב האתר ישנן חורשות קטנות של עצי אורן ואקליפטוס.
הגן הלאומי גבעות הכורכר לא הוכרז עדיין כגן לאומי, וזאת משום שחלקות רבות באתר נמצאות בבעלות פרטית. בחלקן היו בעבר פרדסים, ובתי אריזה שנבנו בהן ננטשו עם השנים. בחלק מהאדמות השתמשו כמזבלות לחומרי בנייה וכאתרים לכריית חול.
בשנת 1982 פורסמה תוכנית מתאר מחוזית למחוז מרכז וגבעות הכורכר בנס ציונה יועדו בה לגן לאומי. עם זאת, בתחילת שנות ה־90 קודמה תוכנית לבניית מגורים על חלק מהשטח שיועד לגן הלאומי. התוכנית בוטלה על ידי עיריית נס ציונה בשנת 1994, בעקבות לחץ של ארגוני סביבה ופעילים שנאבקו להגן על ערכי הטבע במקום, אך בעלי הקרקעות הגישו תביעה בדרישה לאפשר להם לבנות במקום.
תוך כדי כך, ארגוני שמירת הטבע בשיתוף עם תנועות הנוער באיזור, ערכו פעילויות של הסברה וניקיון בגבעות, ותושבים מהאיזור הקימו גוף מאבק בשם 'פורום גבעות הכורכר' בתמיכת החברה להגנת הטבע.אחת הפעילויות המרכזיות של הפורום היא הצעדה השנתית המסורתית בתקופת האביב.
בשנת 2006 פסק בית המשפט כי לא תתאפשר בנייה על גבעות הכורכר בשל סיכון ערכי נוף וטבע, ובראשם אירוס הארגמן הנדיר הפורח במקום. באפריל 2008 דחה בית המשפט העליון את ערעורם של בעלי הקרקעות ויזמי הנדל"ן.
בנובמבר 2014 קבעה מליאת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה נס ציונה את גבולות הגן הלאומי, ובאותה שנה קמה קבוצת מתנדבים ופעילים בשם 'שומרי הגבעות', שהצטרפה לפעילות להגנה על השטח.
בספטמבר 2016 גידרה עיריית נס ציונה את מרבית שטח הגבעות, במטרה למנוע את כניסתם של רכבי שטח ולצמצם את הפגיעה בטבע.
