משחר ילדותה ידעה ד”ר אולגה ריבק שהיא רוצה לעסוק ברפואה. כשהגיעה לארץ הבינה שהמקום הטוב ביותר עבורה הוא רפואת המשפחה, שם היא פוגשת דורות שלמים ומרגישה סיפוק בכל יום מחדש.
מתי ידעת שאת רוצה להיות רופאה?
“הבנתי שאני רוצה להיות רופאה עוד בכיתה ו׳, במשפחה (כולל משפחה רחבה) אין אף אחד שעסק בתחום. עם זאת, ההורים תמיד תמכו ודחפו אותנו ללכת אחרי החלומות שלנו וכך אכן היה. אני סך הכל, יחד עם זה שעבדתי בחו”ל, אני רופאה כבר 26 שנים”.
איך התחלת לעסוק דווקא ברפואת משפחה?
“כשהגעתי לארץ התחלתי התמחות ברפואה פנימית ושם פגשתי 2 רופאות משפחה שהגיעו לשנה כחלק מהתמחות ברפואת משפחה. השיחות איתן גרמו לי להבין שרפואת המשפחה זה התחום שבאמת הייתי רוצה לעסוק בו. וכך עברתי להתמחות ברפואת המשפחה”.
מה הייחוד בעבודה שלך כרופאת משפחה?
“הדבר הכי חשוב ברפואת המשפחה זה קשר מתמשך ועמוק עם המטופלים, במיוחד כשאתה מטפל בכמה דורות של אותה משפחה. המשמעות של זה היא שיש משפחה שאני מטפלת בסבתא רבתא בת 90 ובנינים שהם בני 14-16. בהתחלה הסבתא היתה מלווה את הנינים לרופא ועכשיו הנינים מלווים את הסבתא”.
יש מקרה שאת זוכרת במיוחד?
“כשהייתי עוד במחלקה פנימית בקפלן טיפלתי במטופל עם אי ספיקת לב, הייתי בקשר עם מטופל ומשפחה. זו פעם ראשונה שמטופל נפטר והמשפחה באה להגיד לי תודה. זה משהו שעד היום אני זוכרת את המשפחה הזאת.
“מטופל שבא עם כאבים בחזה, ניסיתי לשכנע אותו לנסוע למיון והוא אמר ‘מה פתאום אני אסע למיון, יש לי עוד עבודה בערב’. לקח הרבה זמן לשכנע אותו. שעה אחרי שהגיע למיון הוא עבר צנתור וכשהוא חזר מבית החולים הוא אמר לי שאני הצלתי את חייו בזה שהתעקשתי שיילך למיון ולא לעבודה”.
האם היית ממליצה לצעירים וצעירות שמתלבטים לעסוק בתחום רפואת המשפחה?
“אני מאוד אוהבת רפואה ובמיוחד רפואת המשפחה ובטח שאני ממליצה לרופאים צעירים עליו. אני גם מדריכה סטודנטים וסטאז’רים שמגיעים למחלקה שלנו במסגרת לימודים וגם מדריכת מתמחים ברפואת משפחה”.
כיצד את משלבת את חיי המשפחה שלך עם העבודה האינטנסיבית?
“תחום הרפואה הוא תחום שדורש השקעה של זמן, גם עבודה וגם לימוד עצמי. לשלב את זה עם חיי משפחה זה אתגר לא פשוט, אך לשמחתי יש לי בן זוג מאוד תומך. אנחנו מקפידים על ארוחת ערב משותפת בימי שישי ופעילות משפחתית בשבת”.
ספרי לנו משהו שלא כולם יודעים עלייך.
“אני אוהבת לעשות סקי באוסטריה וצרפת. כל חורף אני נוסעת לשם עם המשפחה”
