בין כל שלל ההישגים בחודש האחרון בספורט האולימפי, נרשם לו אחד ההישגים הגדולים ביותר בענף הטאקוונדו, כאשר אבישג סמברג מרמלה קטפה לפני כשבועיים את הזהב באליפות אירופה שנערכה בבוסניה.
סמברג בת ה־19, המתחרה בקטגוריית משקל עד 49 ק"ג, הפכה בכך לספורטאית השנייה בהיסטוריה שעושה זאת בענף, לאחר בת־אל גטרר שחתומה על כך ב־2010.
במהלך יום הקרבות גברה סמברג על יריבות לא פשוטות בקרבות דרמטיים שהוכרעו פעמיים בניקוד זהב. עד שבגמר מול האלופה היוצאת, אדריאנה סרסו הספרדייה, היא התעלתה על עצמה וניצחה 11:17 בדרך לזהב.
מסתבר שלמרות המראה השברירי, החיוך הכובש ו־170 הסנטימטרים שלה, כאשר היא עולה לקרב, היא באה לטרוף את יריבתה. כל מי שצפה בסמברג בפעולה, הבין מיד שהיא הולכת על כל הקופה – וזה אומר בעיטות לראש שנותנות את מירב הנקודות.
בועטת מכיתה א'
הדרך של סמברג בספורט החלה כבר בכיתה א' בעזרת פלאיירים שחולקו בבית הספר שלה בגדרה. אבישג הקטנה פשוט אספה כמה מהם והחליטה לנסות כל מיני חוגים: בלט, שחייה וטאקוונדו.
ואז זה קרה, מאמן הטאקוונדו ראה את היכולות שלה וזיהה מיד את הפוטנציאל. משם כבר הכל רץ, הוא שוחח עם ההורים של סמברג והציע לה להצטרף לנבחרת, כשגם המורים עזרו ותמכו ונתנו לה להשלים מבחנים מתי שרק תרצה.
בהתחלה ההורים של סמברג עוד היו סקפטיים, אבל אחרי שהמאמן התעקש, סמברג עברה לנבחרת של גדרה, לנבחרת של המועדון ולנבחרת ישראל והחלה לייצג את המדינה גם בחו"ל.
סמברג, המשרתת כרלשי"ת במחלקת מיגון והנדסה בבסיס פיקוד העורף ברמלה, מסומנת ככישרון הגדול של ענף הטאקוונדו. את התוצאה הגדולה הראשונה הביאה באליפות העולם לנוער ב־2016 בקנדה, אז סיימה על הפודיום עם מדליית הארד.
שנה לאחר מכן היא הגיעה לאליפות אירופה לנערות ועשתה זאת שוב עם מדליית הארד, כל זה כשהיא בת 15 בלבד. ב־2018 קיבלה את הכבוד לשאת את דגל ישראל בטקס פתיחת אולימפיאדת הנוער בארגנטינה, שם סיימה חמישית.
עוד לפני כן היא החליטה לעשות שינוי בחייה לטובת הקריירה ועברה לתגורר ברמלה סמוך למועדון. בנוסף, עזבה גם את תיכון אזורי גדרה והשלימה לבד בגרויות.
התחלת לעכל שאת אלופת אירופה?
"אני עדיין לא קולטת. עבדתי קשה בכל התקופה של הקורונה, ידעתי שהעבודה הקשה תשתלם. היו לנו יריבות אימון שהגיעו לארץ, מה שהכין אותי גם מנטאלית וגם פיזית ונתן לי את הפוש שהייתי צריכה".
ואז הגיעה הקורונה
לאחר ההישג הגדול של סמברג, מצאה עצמה האלופה הצעירה מתמודדת עם הנגיף: בשבוע שעבר היא נדבקה בקורונה, ככל הנראה במהלך הטיסה חזרה הביתה מהאליפות.
מאליפות אירופה ישר לבידוד?
"פשוט סיוט הבידוד הזה. אני פה לבד בחדר כבר שבוע, אבל עכשיו אני מרגישה יותר טוב. קצת מבאס לחגוג ככה את ההישג. חשבתי שאחזור לארץ ולאימונים וגם מאוד רציתי לשמוח ולהיות עם החברים והמשפחה. אז במקום זה אני צופה בקרבות שלי באליפות 400 פעם בווידיאו".
איך נדבקת?
"אני חושבת שזה היה בחזרה מהטיסה מטורקיה. הגעתי הביתה בארבע בבוקר והספקתי לישון שעתיים. התחיל לכאוב לי הראש וחשבתי שזה בגלל חוסר שינה. הלכתי לאימון ערב והתחלתי להרגיש ממש לא טוב. לא הצלחתי לנשום ולעשות קרב אחד. אמא שלי אמרה שזה אולי ירידת מתח. לקחתי כדור והרגשתי יותר טוב, אבל בלילה קמתי והתחלתי לבכות, לא יכולתי לנשום, זה פתאום התפרץ. החום עלה ומאז אני אצל אמא שלי בחדר למעלה בקומה מבודדת עם שירותים ומקלחת".
אפשר להגיד שזה די "מזל" שהקורונה הגיעה עכשיו ולא באולימפיאדה?
"ממש. זה מזל מאלוהים. לפני התחרות המאמן אמר לנו שיש את המיונים וסיכון להידבק. פשוט ניסינו לשמור על עצמנו, בסוף כל הדברים הסתדרו לטובתנו".
בדרך לאולימפיאדה
עד היום שתי ספורטאיות בלבד בטאקוונדו הצליחו להגיע למשחקים האולימפיים. ב־2004 עשתה זאת מאיה ערוסי וארבע שנים מאוחר יותר בבייג'ינג בת־אל גטרר. צריך לזכור שהתחרות החשובה ביותר בענף תגיע רק במאי - תחרות המיון לאולימפיאדת טוקיו, שתיערך בבולגריה.
"אמנם דחו את התחרות למאי, אבל אני שמחה על זה, כי זה ייתן לי זמן להתאושש", אומרת סמברג כשהיא מכוונת למטרה הבאה שלה. "כל יום שעובר אני מרגישה שאני משתפרת יותר וזה נותן לי זמן לעבוד קשה. כל יום שדוחים את התחרות הוא לטובתי. אני רק בת 19 וגם מתבגרת בגוף".
כשהתחלת להשתתף בחוג טאקוונדו, האמנת שתהיי אלופת אירופה?
"לא. ממש ממש לא. מי חשב על זה בכלל. עד כיתה ז' זה היה בשבילי תחביב והמטרה היתה להעסיק אותי כי הייתי ילדה מלאת אנרגיות".
בעקבות הספורט, באילו קשיים נתקלת בילדות?
"הייתי ילדה מאוד חברותית, בעיקר ביסודי, אבל בגלל האימונים הייתי צריכה לוותר די הרבה על החיים החברתיים. הייתי צריכה לתת 100 אחוז בספורט, לנוח לפני ואחרי. לא היה פשוט לראות את החברים הולכים למסיבות כשאני נשארת בבית, אבל הייתי מרוכזת בעצמי. בסופו של דבר זו הקרבה, אבל אהבתי את האימונים".
היו רגעי משבר?
"בעיקר כשהתבגרתי, הרבה בגלל המשקל שהייתי צריכה להוריד. כשניצחו אותי, בעיקר ספורטאיות שפחות השקיעו ממני, הייתי שואלת את עצמי למה אני צריכה את זה בכלל. היום אני לא זוכרת את הבנות האלה, נמצאת במקום שלי, בדרך הנכונה – וזה ישתלם".
עד היום שתי ספורטאיות בלבד בטאקוונדו הצליחו להגיע למשחקים האולימפיים. ב־2004 עשתה זאת מאיה ערוסי וארבע שנים מאוחר יותר בבייג'ינג בת־אל גטרר
המעבר מעיר הולדתך גדרה לרמלה לווה בקשיים?
"בהתחלה היו לי ימים לא טובים, אבל אמרתי לעצמי שאעשה הכל כדי להגיע לטוקיו וההורים הסכימו שאני אעשה את המעבר ואלמד בעצמי לבגרויות".
מה מיוחד במועדון ברמלה "שרעבי אמנויות לחימה"?
"חיים שרעבי הוא המאמן הכי טוב בארץ. אני סומכת עליו בעיניים עצומות. הוא דואג לנו בכל הפרמטרים, הוא כמו אבא נוסף ובגלל זה יוצאים תחת הידיים שלו לא מעט מדליסטים".
ממי את שואבת השראה?
"אני מאמינה בדרך שלי. אני מסתכלת על ירדן ג'רבי, לא רק בגלל שהיא מדליסטית אולימפית. היא מרשימה אותי ביכולת האיפוק שלה וההישרדות".
ברמלה גם הכרת את אהבת חייך, סגן אלוף אירופה נמרוד קרביצקי.
"כן, הכרתי אותו כשהתחלנו להתאמן יחד. בהתחלה לא ממש דיברנו לעומק, רק 'שלום שלום'. כשהכרתי אותו ממש הוא פשוט שבה את לבי".
קרב בינכם מי לוקח?
"אני מאמינה שאני, רק בגלל שהוא לא מעז לבעוט בי חחחחחח".
***
גיל: 19
מגורים: רמלה
מאמן: יחיעם שרעבי
משקל: 49 ק"ג (אולימפי)
הישגים: אליפות אירופה - זהב (סרייבו 2020), אליפות העולם לנוער - ארד (ברנבי 2016, לרנקה 2017), אליפות אירופה עד גיל 21 - ארד (הלסינבורג 2019)
אלופת ישראל: 2019, 2020
