הן נמצאות בעמדות מפתח, מובילות תהליכים, עומדות בראש תאגידים וחברות עירוניות, ומפתחות קריירות מרשימות. לרגל יום האישה, כינסנו שבע מנהלות בכירות מעיריית רחובות לשיחה פתוחה במטרה להבין איך הפכה עיריית רחובות למקום שמקדם נשים ויוצר רוב נשי בתפקידי מפתח - הישג שעליו זכתה להוקרה מעמותת כן לקידום נשים.
משתתפות: גלית אנגל, סמנכ"ל משאבי אנוש; אביטל רגב-קיסר דוברת העירייה ומנהלת קשרי חוץ; עדי מוטולה, סמנכ"ל פיתוח עסקי בה.ל.ר וראש מנהלת עסקים ויזמות; מיכל דגן, יועצת משפטית; דלית הראל מהנדסת העיר; אביבה חלבי מנהלת פורום נשים ויועצת ראש העיר לענייני נשים; בת חן קרני מנהלת האגף לשירותים חברתיים; שפרה כהן, מנהלת אגף תרבות ידע ואמנות; אפרת צוקרמן, מנהלת אגף החינוך והנוער; אפרת דסקלו, מנהלת אגף גנים ונוף; מיטל קופברברג, סמנכ"ל ה.ל.ר.
הנתונים העירוניים מצביעים על כך ש-60 אחוז ממנהלי האגפים הם נשים. נתון דומה קיים גם בקרב מנהלי המחלקות (53 אחוז) ובסך הכל 55 אחוז ממשרות הניהול בעירייה נמצאות בידי נשים. "האגף שלי מורכב כולו מנשים, ולדעתי יש לזה המון יתרונות", אומרת גלית אנגל, סמנכ"ל משאבי אנוש. "לנשים יש את הרגישות הנוספת, הן אימהיות, יש להן את האינטליגנציה הרגשית שלעתים חסרה אצל גברים".
שפרה כהן, מנהלת אגף תרבות ידע ואמנות בחברה העירונית רחובות, מציינת בהקשר זה כי בתקופת הקורונה הרוב הנשי היווה יתרון: "נשים פחות נלחצות, הן חושבות מחוץ לקופסא ומתעסקות בעיקר, עושות כמה דברים במקביל ופחות נבהלות. היכולת הזו גרמה לכך שהצלחנו להרגיע את העובדים וגם את הלקוחות".
אפרת צוקרמן, מנהלת אגף החינוך והנוער, מעידה כי באגף שלה מניב תוצאות בשילוב נשים וגברים: "מאוד קל לעבוד עם נשות חינוך שהן אימהות ויודעות לג'נגל בין המון מטלות, אבל גם הגברים באגף החינוך עושים עבודה נפלאה ואחרת. השילוב בין שני המינים מצוין".
בת חן קרני, מנהלת האגף לשירותים חברתיים, מטפלת בתחומי הרווחה שנחשבים לרוב נשיים, אך בשנים האחרונות גם גברים החלו להצטרף אליו: "נשים יודעות לנווט את הדברים נכון יותר, ולפעמים בתחומים מסוימים גם מאוד נכון שיהיו גברים מטפלים. יש לנו נבחרת מצוינת באגף שיודעת לעשות את העבודה לתפארת מדינת ישראל. אנחנו מתמודדים עם דיני נפשות וצריכים להיות הכי אנושיים ורגישים, מכוונים מטרה, קשובים ואמפתיים. נשים יכולות לעשות את זה הכי טוב".
ריבוי הנשים בתפקידי המפתח מעלה את השאלה האם החלוקה עתיקת היומין של תפקידים נשיים ותפקידים גבריים אינה רלוונטית יותר, לפחות לא בעיריית רחובות. "אצלנו אין את זה, ואני אומרת את זה בתור מי שיושבת בוועדת המכרזים לקבלת עובדים", אומרת אנגל. "אנחנו מסתכלים על המועמדת/ת על היכולות, הכישורים, ההשכלה, יכולת ההתאמה שלו/ה לצוות. אף פעם לא ראיתי או לא נתקלתי או חוויתי תחושה של גבר יותר יתאים לתפקיד מאשר אישה, או ההיפך. יש היום מנהלות בכירות בתפקידים הנתפסים כגבריים כמו מהנדסת העיר או ניהול אגף גנים ונוף, תפקיד פיזי שבמשך שנים היה תפקיד של גבר והיום עומדת בראש האגף אישה. תמצא נשים גם ברמות ניהול ביניים, מנהלות מחלקה ומטה, מנהלות בגזברות, גם תחום הכספים בהרבה מקומות בארץ נחשב גברי".
עדי מוטולה, סמנכ"ל פיתוח עסקי בה.ל.ר-החברה לפיתוח רחובות וראש מנהלת עסקים ויזמות, מציגה זווית אחרת: "בפרויקטים של תחום הפיתוח העסקי, למשל בהתייעלות אנרגטית, כל היועצים ואנשי המקצוע הם גברים. כשהתחלתי לחקור את הנושא והצטרפתי לקבוצות תוכן גיליתי שאנחנו מספר מועט של נשים, כנראה שיש תחומים כמו תשתיות ואנרגיה שבהם מספר הנשים תמיד יהיה נמוך משמעותית".
מיטל קופרברג, סמנכ"ל ה.ל.ר , מחזקת את דבריה של עדי: "לא שיש לזה הצדקה, אבל בתחום של בנייה ותשתיות יש פחות נשים ויותר גברים, גם בהתאם לחברות כלכליות אחרות בארץ. אנחנו בעד שילוב של נשים, אבל לא בקטע של מגדריות אלא כי הן טובות".
כשמדברים על תפקידים בכירים יותר, קשה שלא להתעלם ממצבן העגום של נשים בפוליטיקה המקומית והארצית. רק 15 מתוך 256 רשויות מונהגות על ידי נשים, ובכ-30 אחוז מהרשויות אין בכלל ייצוג נשים במועצת העיר. כששאלת הנשים בפוליטיקה עולה, מתקבלות תשובות מפתיעות:
שפרה: "נשים אוהבות תכלס. נשים יותר מעשיות, ענייניות ומכוונות מטרה ופוליטיקה זה ללכת בין הטיפות".
מיטל: "אני מסכימה לגמרי. לדעתי, גם פחות נותנים צ'אנס לנשים שזו גם בעיה".
אביבה חלבי, מנהלת פורום נשים ויועצת ראש העיר לענייני נשים: "בעיריית רחובות המצב טוב לעומת המצב בישראל ובעולם. לדעתי, נשים לא הולכות לפוליטיקה כי זו סביבה קונפליקטואלית והן נמנעות מזה. נכון וראוי שיהיו יותר נשים בפוליטיקה, וגם צריך אולי לשריין מקומות לנשים".
אפרת: "בניגוד לאביבה, אני חושבת שנשים לא נמצאות בפוליטיקה כי הן יותר מעשיות ורוצות להתרכז בעשייה המשמעותית שלנו. הפוליטיקה פחות משימתית, זה טנגו של לאט לאט, ואצלנו אין את זה".
גלית: "כל הנשים כאן עסוקות בעשייה מהבוקר עד הערב, אז למה לנו להיכנס לתחום שבו יכולים להיות ויתורים מאוד גדולים. את הקול שלנו אנחנו משמיעות באמצעות העשייה. ".
כשאתן מסתכלות על הדור הבא של הנשים, אתן מזהות מגמות או חשיבה אחרת או שעדיין צריכים לדבר על שריון והעדפה מתקנת לנשים?
אפרת: "לדעתי, הילדות והנכדות שלנו רואות בנו נשים עוצמתיות והן פשוט ישעטו קדימה. בבתים שלנו אנחנו עושות את העבודה, אנחנו מהוות עבורן את המודל".
מיטל: "יולי-אוגוסט אלה החודשים הכי עמוסים כי ב-1 בספטמבר צריכים להיות ערוכים לפתיחת שנת הלימודים, ולשמחתי ההורים שלי עזרו לי. התמיכה מגיעה גם מהבנות שלי, שאמרו לי שהן מבינות אותי, שהן למדו ממני על עשייה, צמיחה ולמידה, ואני חושבת שזה רק עושה טוב".
אביבה: "לכולנו יש תפקיד ומודל לבנות, לאחיות ולעובדות. צריך לרענן את ההבניות המגדריות, ובמדינה מקדמים כיום את התפישה שגברים גם צריכים להיות חלק מגידול הילדים ומקדמים דברים כמו שעון גמיש שמאפשר לנשים לפתח קריירה. ברגע שאישה מגיעה למקומות שהיא רוצה, אז המשפחה צומחת מזה".
היותכן אמהות משפיעה על החלטות שלקחתן במהלך הדרך בכל הקשור לניהול הקריירה שלכן או התפקידים שבהן אתן עובדות?
בת חן: "זה מלווה אותנו לאורך כל הדרך. אני עובדת סוציאלית והיה שלב שבו הייתי צריכה להבין בדיוק איך אני מנווטת את החיים שלי ואילו החלטות אני מקבלת. חקוק לי בזיכרון שבתי הגדולה אמרה שהיא לא תשכח לי איך ביום האם היא הייתה היחידה בגן עם אבא. זה חלק מתהליך לא פשוט שנאלצתי לעשות לאורך השנים, הוויתור על כל המרקם המשפחתי יכול היה להיות שונה, אבל אני חושבת שחייבת להיות הבנה והכלה מצד כל בני הבית. חייבת להיות אמירה אמיתית מצד כל בני המשפחה לתת לך להיות מי ומה שאת, עם כל החיבוק, יש קצת כעס אבל גם צריך חיבוק למה שאני אוהבת וצריכה לעשות".
גלית: "אני רואה את זה בקבלת נשים לתפקיד, נשים שבעבר הרוויחו שכר גבוה יותר אבל כשהפכו לאמהות הן מחפשות משרה נוחה יותר, שעות נוחות יותר והן נכנסות לעבודה בשכר נמוך יותר ממה שהיו רגילות אליו. חשוב להן יותר להיות אימהות. עצוב לי שיש מי שמתפשרת בגלל זה, אבל כנראה שעם כל ההתקדמות זה לא הולך להיעלם".
עדי: "יש לי שתי בנות, אחת בת שלוש והשנייה חגגה עכשיו שנה. גם אחרי שילדתי אותן תמיד חשבתי איך לגדול, איך להתעצם. הילדות נתנו לי כוח וגם המעטפת המשפחתית שלי בעלי, הסבים והסבתות. עושים כל מיני ויתורים, וגם מבינים שאוכל מוכן זה גם בסדר. אבל אני בהחלט יכולה לומר שהילדות שלי הן אלו שנתנו לי את הכוח, המשפחה היא לגמרי מקור של כוח".
שפרה: "לפני שילדתי הייתי מנהלת מתנ"ס והחלטתי שאחרי שאלד אעבור לתפקיד משרדי ופשוט יותר. זה פשוט תסכל אותי למשך שלוש שנים שבהן הייתי כבויה, עד שחזרתי לניהול. הניהול בתרבות, למשל, מתבצע בשעות הערב ואחה"צ כך שמי שבנויה לזה צריכה להיות שם ובמלוא העוצמה. תמיד כיף שיש את התמיכה שתאפשר לגבר או אישה לעבוד בתפקידים ניהוליים, ואני כאן בגלל התשוקה והצורך להוביל, לפתח ולעשות".
מבחינת יצירת סביבת עבודה שתסייע לנשים להגשים את עצמן, פועלת עיריית רחובות במישור החוקי וגם ביצירת האווירה הנכונה. "נוהלי העבודה נותנים פור לנשים ולאימהות כמו משרת אם בשנה הראשונה או אם זה קיצור שבוע העבודה או חופשת אוגוסט. יש בעירייה אווירה תומכת, גם כשאמא אומרת שהיא נשארת עם הילד כי הוא חולה או אישה שנמצאת בטיפולי פוריות או שמירת הריון או לידה. לא נתקלתי במנהלים שלא הבינו את הצד הזה אצל נשים", מסבירה אנגל.
אביבה: "ועד העובדים ועיריית רחובות מפרגנים לנשים. יש גם מבט על הפנאי, הרווחה של נשות העיר ושנות העירייה".
אם המצב כל כך טוב, אולי לא צריך את יום האישה?
מיטל: "אם אפשר לפרגן אז למה לא? ממש כמו יום אהבה, אפשר גם ביום האישה להרים לנו קצת. יש לנו לאן לשאוף".
אביבה: "יש התקדמות אבל יש עדיין תת ייצוג של נשים ויש לאן לרצות להגיע. זה יום של האדרה ולא של התבכיינות. צריך את היום הזה כדי להגיע לחברה יותר שוויונית".
אפרת: "אני בעד, כל מקום שאפשר לעצור ולהגיד הנה אנחנו כאן זה טוב".
במה אתן הכי גאות השנה, כל אחת בתחומה.
בת חן: "על כך שמערכת הרווחה הפכה למכלול טיפול באוכלוסייה וסיפקה מענה מאוד ראוי ומקצועי. יצרנו ממשקים עם כל אגפי העירייה בתקופה מאוד מאתגרת, נתנו המון לתושבי עיר וקיבלנו פידבקים טובים".
אפרת: " מערכת החינוך העירונית פרצה גבולות בשנה האחרונה, התאימה את עצמה למצבים משתנים בחוסר וודאות והייתה דינמית. מגיע שאפו ענק למערכת החינוך".
מיטל: "הקורונה לא עכבה אותנו, לא עצרנו לרגע והמשכנו בעשייה".
שפרה: "אני גאה במנהלים של התרבות והבתים של התרבות על ההצלחה להעביר את כולם לזום. הצלחנו לייצר פעילות, לשמור את הלקוחות, לשמור על העובדים שבחל"ת ונראה ששרדנו את התקופה בהחלט לא רע. מגיע שאפו לכולם".
גלית: "אני גאה על היכולת לנהל את כל המשאב האנושי בעירייה תחת חוקים, הוראות ונהלים שהגיעו מעכשיו לעכשיו, כולל במוצאי שבת בחצות כשצריך ליישם למחרת בבוקר".
עדי: "בכובע של מנהלת עסקים ויזמות השגנו בתקופה המאתגרת הזו תקציבים לפיילוטים עבור אזורי התעסוקה. בפיתוח עסקי עירוני, אז חד משמעית אני גאה בפרויקטים של התייעלות אנרגטית, שמסייעים לנו לחסוך כסף לעיר ולהקצות את המשאבים לפרויקטים אחרים וגם תורמים לסביבה ירוקה ואיכותית בעיר".
אביבה: "ההתאמה של השירותים לתקופה המאתגרת, קורסים לימודים אקדמיים וכדומה. היו הרבה מקומות שבהם השפענו על מדיניות, כולנו".
ראש עיריית רחובות, רחמים מלול: "הנשים בעיריית רחובות מובילות תהליכים ושינויים רבים בעיר ובשירות העירייה לתושבים. בשנים האחרונות יותר ויותר נשים נבחרו לכהן בתפקידי מפתח בקשת רחבה של תחומים: גנים ונוף, פיתוח עסקי, רווחה וחינוך. בתפקידים אלה יש להן יכולת להוביל תהליכים מורכבים וארוכי טווח, הישגיות ויכולות ביצוע גבוהות. אני גאה לומר כי עיריית רחובות היא מקום שמאפשר לנשים לממש את היכולות והשאיפות שלהן, להתקדם ולהשפיע רבות על הנעשה בעיר באינספור תחומים".
